top of page
הכתובת על הקיר
הבעיה:
ב-25 לנובמבר חל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. לקראת יום השנה, רצינו להעביר אפילו קצת מהתחושה של חיים בתוך מעגל האלימות.
הפתרון:
יחד עם ארגון "די לאלימות" הצבנו ברחבת הבימה חדר עגול שקירותיו הפנימיים מכוסים במסך 360.
העוברים והשבים שיכנסו פנימה יגלו שעל המסך מוקרן טקסט מעגלי-אינסופי המתאר מחשבות מתוך עולמה של אישה נפגעת אלימות.
הטקסט הוא מונולוג על הכלא הפסיכולוגי בו שבויה האישה הנפגעת ועל לופ החשיבה ההרסני המזין את עצמו בהרבה מקרים.
ככה זה יראה מבפנים
הטקסט על קירות החדר:
" ...ואחרי הכל זאת גם אשמתי אני לא מרפה ממנו כשהוא עצבני אבל אני עושה את זה כי באמת אכפת לי ככה האהבה שלנו תמיד היתה מלאה בלהט ורגשות חזקים זה פשוט לא היה הוא באותו רגע הוא התחיל לצעוק ולהעיף דברים הייתי צריכה להניח לו להרגע אבל הוא פשוט לא הקשיב לי פתאום שמעתי חבטה והכל החשיך הדבר הבא שזכרתי זה שהגעתי הביתה וראיתי את כל הדם ידעתי שאצטרך תירוץ טוב הפעם כי את זה לא אצליח להסתיר עם מיק אפ רק שלא יראו רק שלא ישאלו ואולי דווקא כדאי אני יודעת שהוא לא התכוון הוא אדם טוב ולפעמים כשהוא מסתכל עלי אני מרגישה כלכך מיוחדת ויפה כאילו רק שנינו בעולם ואף אחד לא יבין מה עובר ביננו אחרי שהכל קרה דיברנו והוא כל כך הצטער הוא התחנן ובכה אמר שילך לטיפול שלא אוותר עליו הפעם שנועדנו להיות יחד שהוא יעשה הכל כדי שנהיה יחד ושלא משנה מה יקרה הוא תמיד יהיה שם.." (ושוב: 'ואחרי הכל זאת גם אשמתי...' )
bottom of page